זיכרון ומסורת

מלכויות. זיכרונות. שופרות.

תקיעה. שברים. תרועה.

המלכות היא הטרנסצנדנטיות, השגב של האלוהי, המקודש. המוחלט, הבלתי נתפס. כשלעצמו, אין לו לכאורה שום קשר לאנושי, הוא מאפס אותו בברוטליות, מרוקן אותו ממשמעות. האמיתי נמצא הרבה מעבר לזערוריות של היום יום. המלכות היא חיצונית. בלתי נגישה.

השופר לעומת זאת מגיח מן האנושי. אותו אנושי המריע בפני המרומם, הבלתי נתפס, הלא ייאמן. השופר עושה מעשה של המלכה ארצי. בכך הוא שומר על הנתק שבין הטרנסצנדנטי לקיים. הנשגבות מבטלת אותו. השופר הוא כניעה, איפוס של האדם מצד עצמו.

הקו המאחה הוא איפה הזיכרון. הזיכרון, האלוהי מחד, זה הזוכר את כל הנשכחות ואין שכחה מלפניו, זיכרון שאין מנוס ממנו, המתאחד, מאידך, עם הזיכרון האנושי, זה השוכח הכל, שוכח, ובשל כך נזכר בעברו, העבר מכונן אותו, זכירת הברית, מכונן את עצמו על אבותיו.

משום שזיכרון זה מביא לידי ביטוי את ההשלמה עם העובדה שהכוליות בלתי נתפסת, והעובדה שהיא בלתי נתפסת מאשררת ומאשרת את היצמדותו של האדם למקום ממנו הוא מגיח, לאישיותו, למי שהוא, לאבותיו, לעברו. אלה מאיצים אותו. וזכרתי את בריתי, אומר האל, משום שנשגבותה של הברית היא בכך שהיא מצליחה לקפל את רצף האירועים הנושן, האלוהי, ולהגישה בפני ההווה. ללא אפולוגטיקה. ללא מסכה. המורשת, המסורת, היא העבר המעניק ביטחון להווה הרופס והרופף בכוחות עצמו. ההווה נעשה נפוח בחיים בשל העתיקוּת של התוכן המלווה אותו. זיכרון שהוא נוסטלגיה. נוסטלגיה של בית כנסת, של תפילה, שאת השגב שבה יכול רק האלוהים להבין, משום שהאדם איננו יכול להבין אותה. היא מגוללת בתוכה ערימה של זיכרון. האנושי תמיד מגיח מן המקום שלו. לא מן האין.

עוצמתה של מסורת, של מנגינות עתיקות, של נוסחאות חקוקות, שדווקא בגלל שהם לא מחלות יש מאין, מן ההווה אל הטרנסצנדנטי, ובכך מצמצמות את עצמן לרלוונטי ולאקטואלי, הן מתעופפות אל על, לעבר ההרבה יותר גדול מן הכאן והעכשיו. ודווקא בכך נעוץ החיבור בין האלוהי לאנושי. זיכרון ההוויה המתקפל בבית כנסת, בברית אבות. זוכר הברית.

התקיעה, האחדות של הטרנסצנדנטיות, זרה לתרועה הקטועה, פריטים פריטים, החלקיקים והאטומים של ההווה, המתפוררים דק דק עד לאין סוף, רסיסים של מציאויות אקטואליות. אלו מתחברים רק בשל השברים המאחים אותם. תקיעות נשברות, טרנסצנדנציה המתמוססת ברצף של היסטוריה, מסורת ועבר. מאב לבן, באופן קוצב, ריתמי. ארוך טווח.