tag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post5228551612081380262..comments2021-06-25T02:39:19.064+03:00Comments on פני השטח: שינוי ההלכה, חקיקת הלכה ומשמעותה של תורה שבעל פהמנחם נאבתhttp://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comBlogger36125tag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-88100811596860262752014-03-30T13:33:01.694+03:002014-03-30T13:33:01.694+03:00רמב"ן בראשית לא:
אל יחר בעיני אדני כי לא או...רמב"ן בראשית לא:<br /><br /><br />אל יחר בעיני אדני כי לא אוכל לקום מפניך" - לא הבינותי מה התנצלות זה וכי הנשים אשר להם האורח לא יקומו ולא יעמודו אולי אמרה כי ראשה ואבריה כבדים עליה והיא חולה בבא הארח כי כן דרכן וכל שכן במעטות הלידה כרחל שדמיהן מועטין והארח יכבד עליהם מאד והנכון בעיני כי היו הנדות בימי הקדמונים מרוחקות מאד כי כן שמן מעולם "נדות" לריחוקן כי לא יתקרבו אל אדם ולא ידברו בו כי ידעו הקדמונים בחכמתם שהבלן מזיק גם מבטן מוליד גנאי ועושה רושם רע כאשר בארו הפילוסופים עוד אני עתיד להזכיר נסיונם בזה (ויקרא יח יט) והיו יושבות בדד באהל לא יכנס בו אדם וכמו שהזכירו רבותינו בברייתא של מסכת נדה תלמיד אסור לשאול בשלמה של נדה רבי נחמיה אומר אפילו הדבור היוצא מפיה הוא טמא אמר רבי יוחנן אסור לאדם להלך אחר הנדה ולדרוס את עפרה שהוא טמא כמת כך עפרה של נדה טמא ואסור ליהנות ממעשה ידיה ולכך אמרה רחל ראויה הייתי לקום מפני אדוני לנשק ידיו אבל דרך נשים לי ולא אוכל להתקרב אליך וגם לא ללכת באהל כלל שלא תדרוך אתה עפר רגלי והוא החריש ממנה ולא ענה אותה כי לא היו מספרים עמהן כלל מפני שדבורה טמא<br /><br /><br />ויקרא יח, יט<br /><br />ואל אשה בנדת טומאתה" - אסר הכתוב הנדה מפני טעם שהזכרתי (לעיל בפסוק ו) שלא התירה התורה המשכב רק לקיום הזרע והנה הולד נוצר מדם האשה כולו או רובו כאשר הזכרתי כבר (לעיל יב ב) ומדם הנדות לא יהיה נוצר כלל ואיך יעשה ממנו ולד והוא סם המות ימית כל בעל חיים שישתה אותו או יאכלנו והנה בהיות ברחם דם נדה הרבה לא תתעבר ממנו כי לא יוצר כלל ואף אם תתעבר מדם אחר ויהיה נזון מזה הוא ימיתנו וכבר הזכירו הרופאים עוד שאם יהיה נזון מדם משובח וכל מזונו מדם טוב אלא שנשתקע בתוכו מדם הנדות יחמיץ אותו ויוליד בולד שחין ואבעבועות למיניהם ועל דעת רבותינו (תנחומא מצורע א) אם ישאר ממנו בגופו קצת יהיה הולד מצורע ומכל הפנים האלו ראוי שתרחיק התורה משכב הנדה ועוד הגידו בו נסיון אמיתי והוא ממפלאות תמים דעים בתולדה כי הנדה בתחילת זובה אם תביט במראה של ברזל הבהיר ותאריך לראות בה יראו במראה טיפות אדומות כטיפות דם כי הטבע הרע המזיק שבה תוליד גנאי ורוע האויר ידבק במראה והנה היא כאפעה הממית בהבטתו וכל שכן שתזיק לשוכב עמה אשר תדבק גופה ומחשבתה בו ובמחשבתו ולכך גזר עליו הכתוב (לעיל טו כד) ותהי נדתה עליו כי רעתה רוע מתדבק והוא שאמר "בנדת טומאתה" ויאמר טומאת הנדה (יחזקאל לו יז) כי יזכיר בה לעולם טומאה שהיא כשרץ וכאיש המצורע שטומאה להם בגופם ויתכן שזהו טעם את מקורה הערה והיא גלתה את מקור דמיה (להלן כ יח) כי המקור המושחת ההוא ראוי להסתם לא שיגלה וישאב ממנו מים הרעים המזיקים מאד והנה נאסר לזרע הקודש כל ימי טומאתה עד שתטבול במים כי אז תטהר גם במחשבתה ותהיה נקיה לגמרי<br /><br /><br /><br /><br />- על מה כל הפלפולים? ראוי איך ה"חכמים" מנאצים, מזלזלים וממציאים על נשים שטויות והבלים?<br /><br />לאישה מבט רע? לאישה מבט ממית ?<br /><br />לכל הנשים במשפחתי מבט טהור, מבט תם, מבט נבון וטהור שאין כדוגמתו אצל שום זכר שבעולם.<br />דווקא לגברים יש מבט של נץ, מבט של נחש, מבט רשע, מתעלל, רצחני, ארסי ונוראי.<br /><br />אז למה להתעקש על קידוש הטקסטים האלה ?<br />כי אפשר לנצל תמימותם של נשים והן יאמינו בכך? כי זה מעלה לגברים את האגו?<br />הרי אין בכך קשר למציאות - לא בנוגע לזמן הווסת, לא בנוגע להרכב הדם, לא בנוגע דיבורן הטמא של נשים ולא בכלל.<br />הרי הם פירשו מבט של סבל או עצב כמבט של רוע מזיק ומתדבק באוויר.<br /><br />למה להתחשב במשהו כ"כ מנותק מהמציאות? למה ללכת ע"פ הרוע הזה?<br /><br />הרי עצם הפלפולים והנסיונות ליישב דברים כאלה עם המציאות זה דבר חמור מאוד. <br />כאילו יש פה מה לשקול בכלל.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-38781988780951254582012-11-25T23:31:02.490+02:002012-11-25T23:31:02.490+02:00במה עדיפים הפלפולים של חכמים קדומים בדרשת הפסוקים ...במה עדיפים הפלפולים של חכמים קדומים בדרשת הפסוקים על פלפולים שלנו בדבריהם או אף במקראות?אריאלnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-12696076622995946152012-09-28T09:00:52.043+02:002012-09-28T09:00:52.043+02:00שלום.
מה הוא בדיוק לדעתך 'תפיסות תורניות' ...שלום.<br />מה הוא בדיוק לדעתך 'תפיסות תורניות' שמשתנות עם הזמן?<br />כיום התפיסה השתנתה בעיקר ביחס להצלת חיי אדם שזה שקול כמעט לרציחה בפועל בעוד שבתקופתם לא היה לזה משקל כה גדול ואפילו ביהודים לא היה צורך להציל אם לא הטעם של חלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. לא מדובר פה ב'אתיקה כללית' אלא באקסיומה עשית, ואינני יודע מה זה 'אתיקה תורנית', הרי את האתיקה הזו אנחנו יוצרים במו ידינו!<br />חשוב לי לחזור למה שאמרתי, אין אני 'משנה את ההלכה הקיימת' אלא פשוט מנווט אותה למחוזות שלנו כיום באופן שתתייחס למצבנו היום ולא תשאר ערטילאית וחתומה. לא שיניתי שום פרט בהלכה אלא גייסתי את הטיעונים שכבר קיימים בה בכדי להכריע הכרעות מסוימות.<br />ובוודאי שאין כאן 'התנצלות' בפני ערכים אחרים, אלא מבחינתי מדובר בערך 'תורני' ראשוני.<br />תודה<br />מנחםמנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-55603239776198651762012-09-27T00:22:51.105+02:002012-09-27T00:22:51.105+02:00שאלה קטנה בעניין הצלת גוי בשבת-
במה שונה מטענך הצפ...שאלה קטנה בעניין הצלת גוי בשבת-<br />במה שונה מטענך הצפוף עם המציאות ממטענם של חז"ל שקבעו את ההלכה שאין היתר לחלל שבת אלא במקום בו קיים הטעם "כדי שישמור שבתות הרבה"????<br /><br />אינני מתווכח עם עצם הקביעה שלך שההלכה באופיה דינמית כתוצאה מהמתח הקיים בין התורה שבכתב לתורה שבע"פ המשתנה מזמן לזמן.<br />אולם, עדיין אינני מבין מה השינוי שחל נקודת האיזון במתח שבין התורה שבכתב לתורה שבע"פ בסוגיית הצלת גוי בשבת שהביא אותך למסקנה לפיה יש לשנות את ההלכה הקיימת.<br />לטעמי, השינוי היחיד שחל הוא בתודעה הכללית ביחס לחיי אדם בכלל והרגישות הגבוהה בציבור הכללי לאמירות שנשקפת מהם גזענות.<br /><br />אולם, אין בתפיסות אלה שאינם תורניות במקורן בכדי לגרום לשינוי בהלכה.<br />הרי גם אם תצליח לשנות אתת ההלכה בנושא זה קימיים נושאים רבים אחרים בהם ההלכה תיתפס כגזענית או כמזלזלת בחיי אדם.<br />נקודת המוצא שלי היא, שאין להכפיף את האתיקה התורנית לאתיקה הכללית שתפיסותיה משתנות מזמן לזמן בקצב מהיר.<br />איננו צריכים להתנצל על מוסריות התורה או על מדרג הערכים שנקבע בהלכה אשר לפיו פעמים נבקר ערכים אחרים על פני חיי אדם. Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-17283243740179485412012-05-28T10:29:38.590+03:002012-05-28T10:29:38.590+03:00כשדברתי על שאין אנו נכנסים לפסיכולוגיה של ר"ע...כשדברתי על שאין אנו נכנסים לפסיכולוגיה של ר"ע התכוונתי בדיוק לדבריך ואבהיר מעט את דברי. דוקא משום שהעולם שלהם לא היה מורכב כשלנו מתודעות סותרות,[והראיה הם לא התיחסו לעניין כמו שאנו שאנו מרבים כיום לכתוב ולפתוח נושא זה] יכל ר"ע להציג טיעון מתוך עולם ההלכה עצמו, יתכן שאם אנו היום הינו באים להשתמש בטיעון דומה, עקב מודעותנו למורכבות של תכני התודעה האתית שלנו וריבוי מקורותיה, אותה טענה הייתה יכולה להתפרש כניגוד ערכים ולא כערך פנימי המתחייב מעולם ההלכה. [ע"ז הוספתי שאין אני נכנס לפסיכולוגיה שלו האם גם לו היתה מודעות כשלנו כי העיקר איך זה נתפס אז בניגוד לאיך זה נתפס היום] והגע בעצמך כשאני ואתה מנסים להבהיר זאת לאנשים הם מיד מגיבים בעקירת הלכה. נכון, שזה גם מחמת ניוון ההלכה אך לא רק בגלל זה. ועוד, תינח במקרים כמו ביטול המוות שלהדיא הנימוק מוצג כרציף ומתחייב לעצם התפיסה ההלכתית עצמה, אך במקרה של גוי ואיבה למשל, ששם אנו ממשיכים להציג מישור אידאלי בו לא מצילים גוי והחשש איבה לא נוגע ומערער כלל אידיאל זה אלא מציג טיעון חיצוני. כשאנו מנסים למתוח טיעון זה, באופן ישיר זה נתפס כמשחק עם ההלכה והתנגדות בין שני מישורים שהרי במישור האידאלי לא נגענו.<br />[באומרי פיתרון קסם לא כיוונתי חלילה לדבריך אלא סה"כ לומר שהבעת הסתייגות לא נבעה מאיזה פתרון או גישה אחרת, סה"כ אני הולך בכיוון שלך]<br />אני חושב ששני הצדדים הובנו. ישר כח גדול על העלאת הסוגיא החשובה.איילnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-12671161554842348492012-05-28T08:55:05.184+03:002012-05-28T08:55:05.184+03:00אייל,תודה על ההערה החשובה.
אני מסכים איתך עם העיקר...אייל,תודה על ההערה החשובה.<br />אני מסכים איתך עם העיקרון, בהחלט יכול להפוך 'המשחק' הזה לעקר, הוא יכול להפוך את ההלכה ממשהו רציני למשחק ילדותי, אני מסכים שצריך להיזהר מכך. אני גם מסכים שכאשר הופכים את הכל ל'מובן' אזי ההטרונומיה הופכת לאוטונומיה (ניסיתי לכתוב על כך בפוסט; העירפול כמובנה של האמונה הדתית), אני מסכים שתודעת המחקר המערבית מתנתקת מהחיות הפנימית של עולם ההלכה, וראה תגובותיי לחיים ע"ז. מן הסיבה הזו הדגשתי שכל הנושא הזה הוא נושא פנים הלכתי וסוג של תאור ההווייה ההלכתית ולא ניסיון להגדיר מה הם הכללים. ברור שיש לשמור על ההווייה ההלכתית הטהורה של מחוייבות עקרונית המתמודדת עם עצמה, אני מסכים עם כל מילה.<br />עם זאת, אינני מסכים שאין אנו יודעים את הסיבה שהניעה את ר"ע, וזה לא פסיככולוגיה בגלל שהוא אומר זאת מפורש, 'בי"ד קטלנית', זו אקסיומה בשבילו שבי"ד קטלנית זה דבר גרוע, לאור האקסיומה הזו הוא בוחן את ההלכה.<br />בכל הרשומה ניסיתי שלא לדבר על שני ערכים 'סותרים' שיש לפשר ביניהם, לאזן ביניהם, להכריע לטובת אחד מהם, או 'להסתדר' עם שניהם, משום שלא מדובר בערכים סותרים אלא בראייה ההלכתית עצמה, כאשר ר"ע אמר שסנהדרין שהוציאה להורג היא קטלנית, בתודעתו זה לא היה ערך 'המנוגד' להלכה, הוא טען שזו ההלכה וכך יש לקרוא אותה ואין אפשרות אחרת, אחרי האקסיומה הזו הוא נשאלה שאלה איך 'להסתדר' עם ההלכה הרשמית כבכול וע"ז הוא ענה, אבל חשוב להדגיש שהעובדה שזו בי"ד קטלנית היתה ההלכה הצרופה בעיניו ולא ערך 'אחר' שנכנס מבחוץ, וזו כל הפואנטה! והמ"ד השני סובר שא"כ הרבית רוצחים בישראל, הוא לא טוען כנגדו שהוא משחק עם ההלכה אלא הוא טוען שהוא רואה את רוח ההלכה בצורה אחרת ולכן עליו לעצב את ההלכה שלו אחרת. בקיצור, הרעיון הוא שההלכה הרשמית והכתובה איננה ההלכה אלא רק ממד צר שלה, ההלכה הרשמית נעה רק על סמך הרעיונות והדעות של החכמים המניעות אותה בצורה בה הם חושבים.<br />בניגוד אליך, אינני חושב שיש כאן 'פיתרון קסם', שוב, משום שלא מדובר ב'פיתרון' ובהכרעה בין ערכים סותרים, אלא במצב יסודי של ההלכה. מה שאמרתי זה תיאור של עולם ההלכה בעצמו ואין לו שיג ושיח עם שום תאולוגיית משבר שהיא, כי לא מדובר בשני ערכים 'סותרים', אלא בערך אחד, השאלה היא מה הוא הערך הזה.<br />אני מסכים איתך שאם מדובר בסתם ערך הלקוח מן החוץ הסותר לעולם ההלכה ומנסים 'לסדר' אותו עם ההלכה שזה מנוגד להלכה משום שכל משמעותה זה בהטרונומיה שלה ובמה שמחייבת להיכנע תחת הערכים שלה בניגוד לערכים אחרים, וזה כל משמעותה, אם לא אין בה כל ערך מחייב ובסופו של דבר כל אחד עושה מה שהוא רוצה, ההלכה פירושה שהאדם לא עושה את מה שהוא רוצה אלא את מה שמכתיבה לו ההלכה, אולם אני לא דיברתי במישור הזה אלא דיברתי על עצם השאלה 'מה' באמת מכתיבה ההלכה, וכאן התשובה היא שההלכה מכתיבה את מה שבדעתם של החכמים. שוב, זו ההלכה עצמה, לא ערך חיצוני.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-15662881440341311582012-05-27T22:09:50.757+03:002012-05-27T22:09:50.757+03:00עם הסכמתי העקרונית בדבר הצורך בחקיקת הלכה ואף ראיי...עם הסכמתי העקרונית בדבר הצורך בחקיקת הלכה ואף ראייה בכך חובה לנוכח התפתחות הזמנים ואתגר מחויב המציאות כדי להתמודד עם חובות השעה, רציתי להוסיף הסתייגות במה שאתה רואה חלק מהפתרון והוא 'ההסתדרות' ו'המשחק' עם ההלכה שאני רואה בו חלק מהבעיה. ולא, אין אני מפקפק לרגע באופי ה'רציני' של משחק זה והכבדות ראש בו הוא נאמר. איני מתנגד למונח כי אם לגישה. דומני שהיא מקהה את המתח בין שני מישורים של חובות ובין הניגודים הנוצרים מחמת זה תחת להעצימם. גישת ההסתדרות מקנה אופי של שליטה בכללי המשחק מה שהופך את ההטרונומיה לאוטונמיה. כשאנו רואים שר"ע ביטל את עונש המוות אין כוונתנו לגשת לפסיכולוגיה שלו ואין אנו יודעים איך הוא חווה את המתח. מה שברור שבתודעה ההסטורית השינוי לא נתפס ככזה אלא כהתפתחות ישירה ודיאכרונית מתוך עולם ההלכה עצמו. בכלל חייבים אנו להודות שאנו נמצאים בעידן שונה. לאור משבר הדת החל מהמאה ה18 וההתפתחות בתחומי חשיבה אלו חידדנו עד לבלי הכר את תודעתנו עד שניגשים אנו לכל ההיסטוריה הדתית [וההילכתית] כחוקרים מבחוץ ובכך מדמים להבין [ולשלוט] בחוקי המשחק. הענין הוא שבתודעה ההיסטורית זה לא נתפס כך ומעולם לא עלה על לב חכמי ההלכה תודעה של שינוי והתפתחות מתוך שני מישורי חובה. ועוד, בניגוד לעולם העתיק בו קשה לראות מחויבות לשני נורמות בו זמנית, עולם היהדות היווה את מקור הערך היחידי, ואם ראינו שינויים לא המתח בין שני תודעות חובה שונות יצרו זאת, כי אם שיקולים דתיים אלו ואחרים שאף קשה להצביע עליהם לאחר מעשה. כניסתנו לעולם המערבי העצימה וסיגלה בנו עולם נורמות שונה ועצמאי ואם כנים אנו עם עצמנו אין אנו ניזונים ממקור אחד. בכגון דא פתרון 'ההסדתרות' יוצר רושם של כיפוף ההלכה לגורם חיצוני ומנותק . [אף שלא זו הכוונה]. מה לעשות שהמתח בין 'הכללי' ל'פרטי' וכיוצ"ב שפיתחה תאולוגיית המשבר [קירקגור, קרל ברט] או הדקונסרוקציה [דרידה מתת מוות] וכיוצ"ב, זר לעולם העתיק לחלוטין או נמצא בה בצורה מעומעמת לחלוטין. אין באמתחתי פיתרון קסם אך השהייה במדבר הבעיה הוא גורם חשוב והכרחי העדיף על פתרון מהיר.איילnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-68053460394173815712012-05-25T15:05:18.365+03:002012-05-25T15:05:18.365+03:00אני אישית, אינני מבין את טעמי המצוות כארכיאולוגיה ...אני אישית, אינני מבין את טעמי המצוות כארכיאולוגיה של התורה, אלא כביאור של נסיבות היסטוריות מצד אחד, אבל, מצד שני, כנסיבות היסטוריות שבשל כל הפכו לחוקים בעלי תוכן עצמי. לדוגמא, הקרבנות המכוונים כנגד עובדי ע"ז וכנגד קרבנות הצאב"ה, שאחר שנחקקו משמשים בפועל (ולא מבחינה ארכיאולוגית גרידא) כמלחמה בע"ז העכשווית. אבל זה נושא בפנע"צ. אני מסכים איתך שסגנונו של הרמב"ם הוא נוקשה וקצת מאבן א המצוות לצורה חד משמעית וחד ערכית, אבל אני חושב שמתחת לפני השטח מבעבעת מורכבות הרבה יותר גדולה מזו ברמב"ם.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-58901141037587814722012-05-25T14:04:44.402+03:002012-05-25T14:04:44.402+03:00חוששני שאם היה מישהו שתפס את ההלכה בצורה נוקשה, זה...חוששני שאם היה מישהו שתפס את ההלכה בצורה נוקשה, זה הרמב"ם. הרי טעמי המצוות שלו הם "ארכיאולוגיים" (לא הייתי מעז לומר ביטוי זה אלמלא קדמני הרב קוק). הוא מניחח שההלכה היא חד ערכית ,מחלוקת היא בדיעבד ואין שום ביטול לשום דבר.<br />דברי ר' אלחנן שהובאו למעלה וודאי אינם רלבנטיים לרמב:ם.Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-25302562591909710642012-05-25T09:44:47.936+03:002012-05-25T09:44:47.936+03:00עם זה אני מסכים איתך שהפיכת השבת למשהו שהוא 'ל...עם זה אני מסכים איתך שהפיכת השבת למשהו שהוא 'למען האדם' זה אלילי. אבל אולי לשמור שבת ולהתעלם מחיי אדם זה ג"כ אלילי? -לא בגלל שעכשיו חושבים על חיי האדם כדוחים הכל אלא בגלל שמבחינה אידיאלית ותורנית חיי האדם הם חשובים, (עובדה שבהלכה הרשמית הטעם של שמירת שבתות הרבה ואיבה נחשב לטעם קביל, זה אומר שישנן סיבות מסויימות שבגינן ניתן לחלל את השבת, ושמא אף חיי האדם בעצמם כך?), אז בלי קשר להאלהת האדם, ולא בגלל ש'השבת נבראה למען האדם', אלא כשיקול פנים הלכתי טהור, או כחשיבה תורנית יכול להיות שחייבים לחלל על זה את השבת. אלא מאי? בהלכה הרשמית זה לא כתוב, לכן יש צורך להשתמש איתה ו'להסתדר' איתה, (לסחוט את הטעם של איבה), כך להישאר בתוך המסגרת ההלכתית, בכדי לקיים שיקול שהוא הלכתי טהור. כמו הלל עם פרוזבול, כמו ממון תחת עין, כמו ר' עקיבא והסנהדרין, כמו עוד המון דינים הנאמנים להלכה ומתוך שיקולים פנים הלכתיים חדשים הם 'מסדרים' את ההלכה באופן שונה.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-33003859120492367162012-05-25T00:40:05.918+03:002012-05-25T00:40:05.918+03:00הבעיה עם אותו האיש אינה במישור הצורני. הבעיה היא ב...הבעיה עם אותו האיש אינה במישור הצורני. הבעיה היא בחרוף והגדוף "האדם לא ניתן למען השבת אלא השבת למען האדם". במשפט זה כבר מונחת האלילות הנוצרית של האלהת האדם. חילול שבת בשביל חיי אדם לא משנה הצורה היא חילול ה' (-השבת) וקידוש החול (-חיי אדם) אא"כ זה באמת בשביל שמירת שבתות הרבה ומשום איבה.חייםnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-76437741995178520212012-05-24T14:53:49.442+03:002012-05-24T14:53:49.442+03:00כי כל חברה צריכה חוק, ובלי חוק אתה לא מחזיק אינדיו...כי כל חברה צריכה חוק, ובלי חוק אתה לא מחזיק אינדיוודואלים. בכל אנושות יש קולקטיב וזה חלק מהתביעה האלוהית שיהיה חוק שהוא קולקטיב. הרמב"ם אומר את זה כמעט במפורש במו"נ חלק ב' כשהוא מדבר על הצורך להגמשת החוקים עפ"י הרוב. שנית, חוק אינדיוודואלי יש בו סכנה של ע"ז כי הוא לא הטרונומי ואז הוא בקלות יכול לאבד את המצפן, וזה כבר נושא ארוך בפנע"צ.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-16443723924606318332012-05-24T14:48:49.755+03:002012-05-24T14:48:49.755+03:00המוטיבציה היא מוטיבציה של יראת שמים ושל עשיית רצון...המוטיבציה היא מוטיבציה של יראת שמים ושל עשיית רצון ה', אבל לא זה הנקודה. התוכל לומר על ישו שלא היתה לו מוטיבציה של יראת שמים? -אלא מאי? במישור הצורני זה שונה. (ועם זה אני מסכים איתך שהכניעה למישור הצורני היא התמודדות עם ע"ז, וההפרדה הנוצרית וביטול ההלכה הפכו בסוף לע"ז).מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-62831999936622640372012-05-24T14:46:07.865+03:002012-05-24T14:46:07.865+03:00אבל כל ההלכה כולה היא הערכה אחת גדולה! ואני מסכים ...אבל כל ההלכה כולה היא הערכה אחת גדולה! ואני מסכים איתך שיש בזה סכנה של ע"ז, אבל זה האתגר של ההלכה, כמו שהקצוה"ח אומר.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-1138630029462078362012-05-24T14:41:53.067+03:002012-05-24T14:41:53.067+03:00טענתי היא (בהסתמך על דברי הרמב"ם) שלהעריך אנח...טענתי היא (בהסתמך על דברי הרמב"ם) שלהעריך אנחנו יכולים לעצמנו ובמצבים ספציפיים. הערכה לאדם אחר, או כל הערכה קבועה, היא יומרה גדולה מדי הכוללת סכנה לע"ז (הרמב"ם מכניס גם את נביא השקר בשם ה' להלכות ע"ז!) בה אנחנו מאליהים או את עצמנו או את הקולקטיב שלנו.חייםnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-13014867226616113022012-05-24T14:39:28.508+03:002012-05-24T14:39:28.508+03:00למה צריך שחוק אלוקי כזה יהיה קולקטיבי? כל אחד יכול...למה צריך שחוק אלוקי כזה יהיה קולקטיבי? כל אחד יכול לעשות את זה בעצמו! ואף צווינו על כך שיכוון אדם כל מעשיו כדי לידע את השם הגדול. קולקטיב הוא כבר אופוזיציה לדת. אין עניין לעשותו עד כמה שהתורה לא עשתה אותו.חייםnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-13638164155811947092012-05-24T14:37:42.799+03:002012-05-24T14:37:42.799+03:00השאלה היא אם ההבדל הוא במישור הצורני בלבד או גם במ...השאלה היא אם ההבדל הוא במישור הצורני בלבד או גם במישור המוטיבציה.חייםnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-29414360429103144072012-05-24T14:36:59.468+03:002012-05-24T14:36:59.468+03:00לכן אמרתי שצריך 'להסתדר' עם ההלכה ולא לעקו...לכן אמרתי שצריך 'להסתדר' עם ההלכה ולא לעקור דינים או לחדש חדשים.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-31598134193653683702012-05-24T14:30:51.109+03:002012-05-24T14:30:51.109+03:00ישו בזמנו אמר שהוא מעדיף את ההכרעה המוסרית על פני ...ישו בזמנו אמר שהוא מעדיף את ההכרעה המוסרית על פני ההלכה. ההלכה אומרת שהיא כוללת בתוכה את השיקול הזה ומתנווטת על פיו. זה לא עניין של עדיפות בין שתי אוטונומיות אלא שיקול פנים הלכתי. מבחינת ההלכה אין קטגוריה נפרדת שקוראים לה מוסר. המוסר כלול בתוך ההלכה והוא חלק משיקול הדעת הפנימי שלה.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-36757342060950747872012-05-24T14:28:26.163+03:002012-05-24T14:28:26.163+03:00החוק הוא אלוהי ולא אנושי. והוא מוגדר כאלוהי בגלל ש...החוק הוא אלוהי ולא אנושי. והוא מוגדר כאלוהי בגלל שיש בו יחס לרעיון האלוהות. היצירה היא אנושית החוק הוא אלוהי. כמו שהרמב"ם כותב בפרקים על טעמי המצוות שחוק אנושי הוא חוק שנעשה לתועלת האנושות ותיקון העולם וכיו"ב, וחוק אלוהי הוא כזה המשחר גם לתיקון הנפש והמידות. זה מה שמגדיר חוק כחוק אלוהי.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-71950609899714679982012-05-24T14:25:17.759+03:002012-05-24T14:25:17.759+03:00שוב, אני לא מחלל שבת, כי ההלכה מתירה לעשות את זה. ...שוב, אני לא מחלל שבת, כי ההלכה מתירה לעשות את זה. וזה התוכן, בדיוק כמו אצל ר' עקיבא, אני לא מבין מה ההבדל.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-87278721137497599402012-05-24T14:24:47.947+03:002012-05-24T14:24:47.947+03:00במובן זה אני ודאי מסכים איתך שהתורה היא אנושית. הש...במובן זה אני ודאי מסכים איתך שהתורה היא אנושית. השאלה היא אם יש לנו סמכות לשנות בה שינויים קבועים. ראה במו"נ ח"ג פמ"א שההיתר לסנהדרין הוא לגזור גזירות או להתיר דברים בהוראת שעה בלבד.חייםnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-34506656392367279262012-05-24T14:23:48.579+03:002012-05-24T14:23:48.579+03:00הבסיס המשותף הוא התורה, רק האתניות היא זו שעפ"...הבסיס המשותף הוא התורה, רק האתניות היא זו שעפ"י ההלכה מחזיקה את הבסיס המשותף הזה. משום שהתודעה הלאומית הקולקטיבית קשורה לתו"מ. אני מסכים איתך שכיום זה יותר בעייתי.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-66213936021190504402012-05-24T14:21:51.562+03:002012-05-24T14:21:51.562+03:00אתה מסכים איתי שאנו קובעים עפ"י הבנתנו, מה הי...אתה מסכים איתי שאנו קובעים עפ"י הבנתנו, מה היא תורת משה. מה זאת אומרת ראוי לעקור אבל משלמים? אם ראוי אז זה מה שצריך לעשות! אלא בהכרח שאנחנו מבינים ש'עין תחת עין' זה לא מעשי אלא רק במישור של הראוי. זאת הבנה שלנו! הרי גם אם מדובר בחשיפה לא מדובר בחשיפה של מציאות אלא בחשיפה של ערך, אז אין כאן עובדה אלא הערכה. ה'המצאה' היא בסופו של דבר הערכה, הערכה שהיא תורה מסיני.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-47606360794978853232012-05-24T10:49:50.247+03:002012-05-24T10:49:50.247+03:00ואגב, גם את עצם חילקי הדעות הרמב"ם מייחס לכך ...ואגב, גם את עצם חילקי הדעות הרמב"ם מייחס לכך שתלמידים לא שימשו כל צרכם.חייםnoreply@blogger.com