tag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post3115790185321011962..comments2021-06-25T02:39:19.064+03:00Comments on פני השטח: על שמונה הבלים אליצורייםמנחם נאבתhttp://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comBlogger8125tag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-38929746348810392822014-06-09T09:20:29.272+03:002014-06-09T09:20:29.272+03:00למי שלא השתכנע עדיין לגבי "מהות" הפו...למי שלא השתכנע עדיין לגבי "מהות" הפוסטמודרניזם - מוומלץ ספרו של<br />דעואל לוסקי בהוצאת האוניברסיטה המשודרת - "הפילוסופיה הפוסטמודרניסטית בראי עצמה"<br />כבר בהקדמה טוען המחבר שהבנה היא רק אופציה - אבל ההמשך היה מפחיד אפילו את דרידהmozernoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-24485586302470025202014-01-13T02:16:24.422+02:002014-01-13T02:16:24.422+02:00מה שאתה טוען ש"הפוסטמודרניזם מבקש לחשוף"...מה שאתה טוען ש"הפוסטמודרניזם מבקש לחשוף" הוא עניין טריוויאלי וידוע שנים על גבי שנים. השימוש המסוים במונחים רבים מביע בו זמנית גם יחס סובייקטיבי כלפי דברים וגם שולל את התקיימותם של מצבי עניינים ולכן יש בו צד של ייצוג עובדה. למשל: "ריחו של הגז הזה הוא מגעיל" (נשללת זהותו של הגז כאחד מהגזים חסרי הריח ומובע יחס הדובר כלפי הריח המסוים), "אל תהרוג את הפרה!" (ניתן להסיק שיש פרה ומובעת גישת הדובר שלא ראוי להורגה), והדוגמאות הן כמובן רבות. אני מקווה שאתה לא טוען שלרעיון של קרל פופר צריכה להיות בעיה עם התופעה הכל כך מוכרת הזו. התוכן הייצוגי (העובדתי) של ביטויים באופן כללי הוא בדיוק *מה שניתן בעקרון להפרכה* מההיגד שלהם. זה לא סותר את זה שהאקטים הלשוניים הללו מבצעים דברים נוספים מעבר לייצוג העובדה. אם תרצה, האמירה הכללית הזו מצביעה על הגבול בין עובדות להתייחסויות, אבל התפישה המציאותית\מדעית לאו דווקא צריכה לספק איזשהו דבר מעבר לכך. Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/00814349356100288167noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-84257907050021978632014-01-12T08:10:39.619+02:002014-01-12T08:10:39.619+02:00אני לא חותר למה שכתבת, אולם הטענה שלי לדבריך היא, ...אני לא חותר למה שכתבת, אולם הטענה שלי לדבריך היא, כשכתבת שעיקרון ההפרכה יוכל להיות מיושם אם מניחים ש'חינוך לחשיבה רציונלית יביא לתוצאות חברתיות מסוימות וכו', ', כאן בדיוק נקודת הכשל. שהרי בוודא שעובדות ניתנות להפרכה, אולם כאן השאלה היא לא על עובדות, אלא לאלו תוצאות חברתיות אנו מעוניינים להגיע, וכאן נקודת כל הוויכוח. העובדות הן לא רלוונטיות, השאלה העקרונית היא באיזה מודל של עולם אנו בוחרים, וזה אינו ניתן להפרכה כלל.<br />'תיאורים לשוניים שונים של המציאות על ידי קהילות שונות' אכן אפשרית כאשר כבר לא מדברים על עובדות, אלא על צורות התייחסות למציאות. השאלה היא מה הוא הגבול בין עובדות להתייחסויות. <br />הפוסטמודרניזם מבקש לחשוף שהרבה ממה שאנו קוראים עובדות מקורו בהתייחסות מסוימת ולא בעובדות באמת.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-75435262347122503192014-01-10T02:52:28.252+02:002014-01-10T02:52:28.252+02:00אז פשוט תחליף את הדוגמא הקודמת שלי למשפט שנתון לעי...אז פשוט תחליף את הדוגמא הקודמת שלי למשפט שנתון לעיקרון ההפרכה, במשפט "חינוך לחשיבה רציונלית יביא לתוצאות חברתיות {כאלה ולא אחרות - פירוט...}" או פשוט במשפט כמו "מים רותחים ב-100 מעלות צלזיוס". הדיון במשמעויות האפשריות של המילה 'בריאות' לא רלוונטי לטענה שלי. <br /><br />העניין הוא בדיוק שתיאורים מוצלחים של המציאות, לא ניתנים לבחירה. שני תיאורים שמניבים את אותם חיזויים הם למעשה אותו תיאור בשפות שונות. הם פשוט סינונימיים זה לזה. העמדה המקבלת את האפשרות של רלטיביזם המבוסס על תיאורים לשוניים שונים של המציאות ע"י קהילות שונות (אם לזה אתה חותר...), היא עמדה דוֹגמטית (ראה את המאמר המפורסם של דונלד דיווידסון "On The Very Idea of a Conceptual Scheme" שמבקר את מה שהוא מכנה 'הדוֹגמה השלישית של האמפיריציזם'). <br /><br />מכיוון שכך לא ברור לי למה אתה חושב שתוכן מאמרו של אליצור נפל לטמיון. Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/00814349356100288167noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-18031413671382469332014-01-06T08:24:47.326+02:002014-01-06T08:24:47.326+02:00חברה 'בריאה', מעצם טבעה, לא יכולה להיות &#...חברה 'בריאה', מעצם טבעה, לא יכולה להיות 'טענה', דווקא בגלל ש'בריאות' זה לא עניין אוניברסלי. זה ערך. אולם, עם זאת, אני מסכים עם עצם הנקודה שאתה מעלה לגבי תמונת עולם 'מציאותית' ו'ריאליסטית' יותר, לא שזה 'בריא' יותר, אבל בהחלט ניתן לחשוב על המציאות הזאת בהקשר כזה, כ'מודל' של מציאות הנתון לבחירה. אם כי, אם על זה אנחנו מדברים, כל התוכן של מאמרו של אליצור, נפל לטמיון.מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-53920381705070209762014-01-06T01:27:18.065+02:002014-01-06T01:27:18.065+02:00הבאתי את הטענה ההיא בסך הכל כדי להדגים תוך שימוש ב...הבאתי את הטענה ההיא בסך הכל כדי להדגים תוך שימוש באותו מונח ('תפישת עולם מדעית') את ההבדל בין משהו שמתיימר להיות נתון לעיקרון הניתנות להפרכה, ובין העמדה הריאליסטית של אליצור שלא צריכה להיות נתונה לעיקרון הזה. השאלה עד כמה מוצלחת הדוגמא שהבאתי לא קשורה למה שטענתי. הטענה המנוסחת באופן עמום, "חברה שחבריה בוחנים רעיונות באופן ביקורתי ומחויבים לשאיפה להגיע להתאמה מירבית עם מציאות (כלומר, מחזיקים ב'תפישת העולם המדעית'), היא חברה בריאה יותר", היא טענה סוציולוגית אמפירית שיכולה להתברר בדיעבד כשקרית. יכול להיות שנופתע לגלות שאנשים שחיים בעולם של פנטזיות ודימיונות לא מסוגלים להזיק אחד לשני ולכן החברה שהם מרכיבים תהיה בריאה יותר. המונח 'בריאה' בהקשר הזה יכול להיות מוגדר ע"י אלו שלוקחים חלק בדיון המסוים. ה'בריאות' הזו יכולה להיות מקושרת למידת הסבל על צורותיו השונות שמתקיים בה, או בהתנהגות המוסרית של האינדיבידואלים המרכיבים אותה אחד כלפי השני וגם של החברה כולה כלפי חברות אחרות, או כלפי אינדיבידואלים זרים. ברור שלאנשים שונים יהיו דעות שונות לגבי ה'בריאות' הזו ואין סיבה להניח שכולנו נגיע בהכרח מתישהו להסכמה על הגדרת המונח. כל מה שצריך כדי שלמונח הזה תהיה משמעות הוא שלאלו שדנים בטענה שבה הביטוי מופיע, תהיה פרקטיקה משותפת לקבוע את תקפות הטענה. מהבחינה הזו אפשר להבין את המשפט הזה כטענה אינפורמטיבית. העובדה ששאלות אודות הערך או החשיבות לחיינו של שאלות מדעיות, לא יכולות עצמן לקבל תשובה מדעית, לא סותרת בשום צורה את 'תפישת העולם המדעית' כי כמו שכתבתי שאלות אתיות וערכיות לא מתיימרות לספק אינפורמציה ולכן לא צריכות להיפסל משום שאינן נתונות לעקרון ההפרכה. Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/00814349356100288167noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-10389172598650111192014-01-02T16:13:52.667+02:002014-01-02T16:13:52.667+02:00חברה 'בריאה' יותר זה לא נתון אלא ערך. מה ה...חברה 'בריאה' יותר זה לא נתון אלא ערך. מה היא חברה 'בריאה'? האחד יאמר לך שהיא החברה הפגאנית והאחר יאמר לך שזו החברה האפריקאית. המושג חברה 'בריאה' הוא לא אובייקטיבי ולכן גם לא ניתן להפרכה.<br />(משום שהשאלה איננה שאלה אינפורמטיבית 'איך' יתרחשו דברים, אלא השאלה היא מה 'עושים' עם הדברים, או מה הם אומרים לנו, וברובד מוקדם יותר, השאלה היא האם האינפורמציה המדעית חשובה לחיים או לא חשובה? ועל שאלה זו לא יעזרו לנו אלפי עקרונות הפרכה).מנחם נאבתhttps://www.blogger.com/profile/05336940813744795737noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1612379426063086796.post-9397835418322382762014-01-02T05:47:33.064+02:002014-01-02T05:47:33.064+02:00'מדע' זה בסך הכל כינוי כולל לאופנים הכי קפ...'מדע' זה בסך הכל כינוי כולל לאופנים הכי קפדניים ודקדקניים כדי להגיע למצב בו לא נופתע מהמתרחש סביבנו. לכן, 'השקפת עולם מדעית' היא בעצם 'השקפת עולם מציאותית'. זו לא יותר מהצהרה על השאיפה להיות בהתאמה הטובה ביותר עם המציאות. אי אפשר להפריך את 'השקפת העולם המציאותית' כי היא אינה טענה ולכן אין לה תנאי-אמת. זו גישה מסוימת שמנוגדת אולי לגישות פנטזיונריות, אסקפיסטיות, ואחרות. לעומת זאת, הטענה "חברה שחבריה בוחנים רעיונות באופן ביקורתי ומחויבים לשאיפה להגיע להתאמה מירבית עם מציאות (כלומר, מחזיקים ב'תפישת העולם המדעית'), היא חברה בריאה יותר" היא טענה שבעקרון יכולה להיבחן לחיוב או לשלילה, להתגלות כטעות או כאמת, ולכן נתונה לעיקרון ההפרכה של פופר. החלה של עיקרון ההפרכה של פופר על משהו פשוט מבטיחה לנו שהמשהו הזה הוא דבר שיכול לספק לנו אינפורמציה, כלומר להגיד לנו שהדברים סביבנו יתרחשו באופן מסוים ולא אחר. אם לדבר מסוים שמתיימר להיות טענה, אין אפשרות להתגלות כשקרית, כבר ברמת העיקרון, אז הוא מראש אינו דבר שיכול להוביל אותנו להתאמה טובה יותר עם המציאות. אגב, הרעיון שקביעת דבר מה הוא שלילה של משהו אחר היה קיים הרבה לפני קרל פופר (ראה “Omnis determinatio est negatio”...).<br /><br />תפישת עולם מדעית (או מציאותית) לא אומרת לך איך להסתכל על העולם, לא מה ראוי או לא ראוי, וגם לא לאיזו תערוכת אומנות כדאי ללכת. לכן כל הטענות על הטוטליטריות שבה, יסודן בטעות. דברים שאינם עומדים בעיקרון הניתנות להפרכה יכולים להיות יצירות מופת אומנותיות, ציוויים מוסריים חשובים מאין כמותם, ועוד - אלו לא שטויות אלא פשוט כלל התכנים שאינם אינפורמטיביים.Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/00814349356100288167noreply@blogger.com